תרגום של מכתב התמיכה של מערכת הניו יורק טיימס במועמדת הילרי קלינטון.

במהלך המירוץ לנשיאות 2016, מצד אחד המתמודדים הרפובליקאים מציגים ססמאות תעמולה ריקות על מנת ליצור בולטות בקרב המצביעים בפריימריז, בכדי  להתמודד עם סוגיית חוסר הניסיון שלהם. מאידך, במפלגה הדמוקרטית לבוחרים ישנה הזדמנות היסטורית, להציב מועמדת מנוסה ומתאימה לנשיאות, לאחר דיון מהותי בסוגיות המשמעותיות שעומדות על הפרק.

הילרי קלינטון תוכל להיות האשה הראשונה שתהיה מועמדת לנשיאות. היא תגיע למועמדות לאחר שכיהנה כסנטור של מדינה גדולה, (ניו יורק), וכמזכירת המדינה. בנוסף היא הייתה הגברת הראשונה של ארה״ב לאורך שתי הקדנציות שבהן כיהן בעלה, ביל, כנשיא ארה״ב. מערכת הניו יורק טיימס כתבה מכתבי תמיכה לגברת כבר שלוש פעמים בעבר, פעמיים למשרת הסנאט, ופעם אחת בפריימריז הדמוקרטי לנשיאות בשנת 2008. מערכת הניו יורק טיימס עושה זאת שוב, ב-2016, בבטחון ובהתלהבות גדולה.

היריב העיקרי של גברת קלינטון בפריימריז במפלגה הדמוקרטית, ברני סנדרס, אשר מגדיר עצמו, דמוקרט סוציאליסט, מאתגר את הגברת קלינטון בצורה רבה יותר מכפי שציפו, גם במטה שלה.  ברני עוסק בסוגיות אי השוויון בהכנסות, סוגיות שנוגעים למעמד הביניים, ודחק את הגברת קלינטון שמאלה בנושאים הכלכליים. ברני העלה גם שאלות הנוגעות למדיניות חוץ, כולל הצורך, לפי דעתו, לנהוג באיפוק רב יותר בשימוש בכח צבאי.

למר, ברני סנדרס, בסופו של דבר, אין את הניסיון שיש להילרי, רעיונותיו הנועזים ביותר, כמו לשבור את הבנקים, ולתהחיל רפורמה חדשה בשירותי הבריאות במערכת הרפואית, הקנו לו תמיכה בקרב מצביעים מהמעמד הבינוני, וצעירים. ואילו תוכניותיו להגשמת הרעיונות אינן מציאותיות, לדעת כותבי המאמר, לעומת הגברת קלינטון, שלה  יש את השילוב המנצח בין רעיונות טובים וראויים, ליכולות ביצוע טובות.

המתחרה הדמוקרטי השלישי, מרטין אומיילי, מושל מרילנד, ליברל שאישר את הצעת החוק לאי הפללת צרכני קנאביס. לדעת כותבי המאמר, אומיילי ראוי יותר לכהן בתפקידי שלטון מקומי, יותר מתפקיד הנשיא. הגברת קלינטון היא חסידה נלהבת של צעדים הגיוניים ויעילים להילחם במגפת הנשק החם, כאשר בסוגייה זו המסר של ברני  חלש יחסית. ההצעות הכלכליות של הרפורמה הפיננסית משקפות הבנה עמוקה של הרפורמה הפיננסית דוד – פרנק, כולל הדרכים שבה הרפורמה לא השיגה את מטרותיה. כמו כן, הגברת קלינטון תומכת בשינויים שהמדינה זקוקה להם, כגון בקרות על מסחר במכשירים פיננסיים, והגבלות על ספקולציות של בנקים.  

ברני קנה נקודות אצל המצביעים כאשר רמז על הקשרים ארוכי השנים של הילרי עם וול סטריט, והילרי דאגה להגיב היטב להאשמות. יהיה זה מצחיק לראות את היריבים הרפובליקאים נוגעים בנושא הזה, לאור קשריהם עם וול סטריט.

אחד החלקים הכי האטרקטיביים של המצע הכלכלי של גברת קלינטון הוא התחייבותה לתמוך ברווחתם והזכויות של העובדים האמריקאים. המאבק שלה לזכויות נשים מחזק את אמינותה בתחום זה, כמו גם העובדה שנשים הם המגזר המופלה בשוק העבודה. הגברת מבטיחה להסדיר סוגיות בנוגע לטיפול בילדים, תשלומים עבור ימי מחלה, לוחות זמנים בלתי יציבים ושכר נמוך יותר לנשים.

גברת קלינטון גם מודעת היטב לפערי השכר, היא עשתה את שיעורי הבית שלה בצורה מקיפה על הנושאים שיקרים לה. הידע שלה בנושאים אלו מגיע מאכפתיות רבת שנים, וכדוגמא, ניתן להציג את סוגיית זכויות רבייה וההגבלות שקיימות לתשלום עבור הפלות לנשים עניות.

כמזכירת המדינה, הגברת קלינטון,  פעלה ללא לאות ועם הצלחות חשובות, לטובת האומה האמריקאית. היא הייתה מזכירת המדינה הטובה ביותר לנשיא אובמה. כמישהי עם  היסטוריה מדינית, היא פתחה לאובמה דלתות ברחבי העולם. השילוב של נשיא חדש שדיבר על הכלה ודיפלומטית  ראשית שהיתה בעבר יריבתו, אבל עם זאת, חולקת איתו חזון משותף, אפשר לארה״ב לשקם את היחסים עם מדינות רבות בעולם, בעקבות ההרס שזרע אחריו ממשל בוש. הגברת קלינטון היוותה כח משמעותי מאחורי הסנקציות שהוטלו על טהרן והובילו בסופו של דבר לחתימה על הסכם היסוטורי בין המעצמות לבין איראן. כמו כן בתקופתה הודק שיתוף הפעולה עם מדינות אסיה. הגברת פעלה גם להעמקת הדיאלוג  עם סין ולהגדלת הקשרים המוסדיים של וושינגטון בסין. כמו כן, הגברת קלינטון על היחס בביג'ינג לנשים, כמו הביקורת על יחסה של סין לזכיויות אדם.

בינואר 11, שנה לפני אירועי האביב הערבי, גברת קלינטון נשאה נאום ובמהלכו מתחה ביקורת חריפה על המנהיגים הערביים, והעמידה בפניהם את הסיכון למשטר שלהם במידה ולא יפעלו לרפורמות פנים מדינתיים ויאפשרו כלכלה חופשית ודמוקרטית.  המשבר הישראלי פלסטיני העמיק בתקופת כהונתה אך הגברת לא הייתה הסיבה לכך. ניתן לשער כי בסוגיה הסורית גברת קלינטון תבחר במדיניות ניצית יותר ממר אובמה, כפי שניתן ללמוד מהצהרתה בעד אזור אסור לטיסה בסוריה, ותמיכתה המוצהרת בחימוש ואימון מורדים סוריים. כותבי המאמר אמנם אינם משוכנעים בנחיצות אכיפת אזור אסור בטיסה בסוריה, אך עם זאת, אין לנו ספק כי הגברת קלינטון תדע להשתמש בכח צבאי אמריקאי ביעילות ועם חוכמה יותר מכל המתמודדים הרפובליקאים המובילים.

הילרי הוכיחה בעבר שהיא קשוחה,  באופן שישמש אותה היטב במשא ומתן עם קונגרס לעומתי,  בנושאים קריטיים כגון שינוי האקלים, נשיאת נשק, ותתמודד בצורה ראויה מול התקפות מצד רפובליקאים בנושאים אלו. כותבי המאמר רואים במתקפות על הילרי מצדו של דונלד טראמפ הנוגעים לסוגית הבגידות של ביל קלינטון כשערורייתים. עם זאת השאלות שעולות בסוגיית השימוש של הילרי בשרת דואר אלקטרוני פרטי, הם לגיטימיות וראויות לתשובות מצדה.

הילרי קלינטון היא הבחירה הנכונה עבור הדמוקרטים להציג לאמריקה חזון שהוא שונה בתכלית מזה של המועמדים הרפובליקאים המובילים. חזון שבו למעמד הבינוני האמריקאי יש אפשרות לשגשוג, זכויות נשים מוגברות, טיפוח בריתות בינלאומיות חשובות ושמירת בטחונה של ארה״ב.

שלום רב, פוסט ראשון, ואיתו מפלס ההתרגשות. תתרגלו, כי אנחנו נעשה מזה מסורת.

 

מה היה לנו השבוע?

השבוע הקר והגשום החל עם ויכוח בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבין שר התחבורה, ישראל כץ.

הויכוח התקיים על סוגיית אפליקציית אובר, ונסיונה להכנס לזירה הישראלית. ראש הממשלה העיר לשר התחבורה, כי פגש את מנכ"ל אובר שהלין בפניו על הקשיים הניצבים בפני אובר, ברצונה להכנס לשוק הישראלי. במהלך ויכוח אמר רוה"מ לשר, "אתה אוהב תחרות כל עוד זה לא אצלך במשרד" שר התחבורה, הגיב בחריפות, "אינני מייצג בעלי הון, אלא את כלל אזרחי ישראל". הלשונות הטובות ברחבי העולם הפוליטי מפרשים את הויכוח הזה כתחילתה של יריבות בין רוה"מ לשר התחבורה, עד לא מזמן, שותפים. היריבות החלה ,ובכן, בחודש שעבר, עם היוזמה של רוה"מ להקדים את הבחירות לראשות הליכוד.

ישראל כץ, עשה קולות של התנגדות ליוזמה, ומוזכר כמי שפעל מאחורי הקלעים להבטיח כי לרוה"מ לא יהיו יריבים בבחירות הללו. עוד קודם לכן, בכתבה מפרגנת באולפן שישי, שיווק שר התחבורה את הצלחותיו במשרד ושורת הרפורמות אותן קידם. הבולדוזר ממשרד התחבורה עושה את דרכו בבטחה לעבר תפקיד רוה"מ. בכל אופן, לכולם ברור, כי רוה"מ לא אוהב את השרים שמצליחים אצלו בממשלה, במיוחד אם יש להם שאיפות להתקדם.

 

גם במפלגת העבודה הרוחות סערו השבוע. נדמה כי הפסטיבל סביב גבי אשכנזי, מזיז את האדמה שם. הכל התחיל באמירתו של יו"ר המפלגה לנשיא צרפת, פרנסואה הולנד, כי פתרון שתי מדינות לשני עמים איננו רלוונטי עוד. שלי יחימוביץ' הגיבה לאמירה זו בחריפות, קוראה ליו"ר המפלגה, לא לפזול ימינה לקולות המרכז, אלא להציג קול של אלטנטיבה ברורה לדרכו של ראש הממשלה.  הויכוח בין השניים הזכיר לרבים, כיצד בעבר מנהיגי המפלגה היו מתקוששים ביניהם, ראו דוגמת יצחק רבין ז"ל ושמעון פרס.

 

שר החינוך, נפתלי בנט, עמד במרכזה של פרשת ספרי האזרחות, כאשר גורמים מקצועיים במשרד החינוך הביעו ביקורת לעבר הדרגים הפוליטיים בטענה שהאחרונים מתערבים בבחירת תוכן בספרים מקצועיים.

 

שרת התרבות, מירי רגב, על אף שהביעה לאחרונה רצון לעזוב את משרד התרבות ולקבל את  תיק הפנים, תיק הכלכלה, עושה רושם כי חזרה לעסוק בענייני תרבות. השבוע הודיעה על יוזמה חדשה שתתן לשר אפשרות להפסיק מימון של גופי תרבות  ומוסדות אשר נותנים במה למי שפגע בסמלי המדינה. שרי תרבות בעבר הלינו רבות על חוסר תיקצוב למשרד שלהם, נדמה כי בכשרון רב, מצליחה הגברת רגב, לייצר מראית עין של משרד שוקק ורחב תזרומת מזומנים, כאשר האמת היא ברורה, אין לגברת נגיעה עם תרבות ישראלית, ותרבות בכלל.

בימי פרישתו של השר סילבן שלום ממשרד הפנים, התנהגה הגברת כקופצת על שלל רב ועשתה ככל על הרוחה על מנת להתקדם ולהגיע למשרד הפנים. השרה רגב ממשיכה במסע לייצור כותרות, והתקשורת בסך הכל דואגת למלא את זמן השידור,  בין הפסקת פרסומת להפסקה נוספת. ראוי לציין את הדברים שהטיח בפני השרה רגב, אלוף במילואים, אלעזר שטרן.  במהלך דיון בועדת החינוך של הכנסת,  ואלו הם הדברים : "כשאנחנו פינינו במהלך התנתקות אנשים שפונו מהבתים, רגב חגגה יותר ממלחמת לבנון השנייה" הויכוח בין השניים שווה פוסט נפרד, בו גם נשוב לעבר ונבחן כיצד התנהלה הגברת בזמן אמת.

עם זאת, ולא על מנת להתריס, כמובן, בואו נניח שהגברת אכן היוותה דמות משמעותית בהתנתקות. לענייין יוזמתה התורנית של הגברת במלחמתה הקדושה כנגד האומנים המתריסים כנגד המדינה, נזכיר לגברת שהיו שרי תרבות לפניה ויהיו כנראה גם אחריה. תקציב משרד התרבות תמיד קטן משמעותית מתקציב שאר המשרדים בממשלה.

אין לשר תרבות יכולת להשפיע, לאכוף, לשחרר או לא לשחרר תקציבים. הכי חשוב,  וזאת על דעתו של כותב שורות אלו בלבד,  מדינת ישראל לא צריכה שיגנו עליה מפני מסרים חותרים. ויותר חשוב, הכי חשוב, בעצם, זה שבמדינה דמוקרטית, השלטון ניתן לרוב, אך לא בכדי לפגוע בזכויות של המיעוט, ומי שהיום נמצא בצד של הרוב, יכול מחר להיות במיעוט. לא לתקצב יצירת אומנות כי היא מנוגדת לדעותייך, זה מעשה חמור שלא עושים בדמוקרטיה.

בתור אחד שמכיר את הנפשות הפועלות, מקרוב, דעתי היא כי מחשבה מעמיקה לא היית כאן מאחורי ההחלטה, הגברת ויועציה, מצאו דרך למנף את התפקיד', לשסות ציבור בציבור. הגברת רגב הוכיחה בעבר, שאידיאולוגיה לחוד ומעשים לחוד, כאשר דיבררה בתהלהבות את תהליך ההתנתקות. מעבר לזה לדעתי ההתנגדות ליוזמות של השרה רגב, אינן צריכות להיות מוטחות כלפיה, יש ראש ממשלה והוא מינה אותה לשרה, צריך לדרוש ממנו שיפסיק את מסע השיסוי שנערך על ידי השרה וכוורת יועציה. ראש הממשלה הראה בעבר כי כאשר מתקיימת פעילות שאיננה לרוחו באחד ממשרדי הממשלה שלו, הוא דואג להסדיר את העניין.