"איני יודע מה יביאו השנים הבאות. תמורות אימתניות מתחוללות בעולם, כוחות איתנים מעצבים עתיד שפניו זרות לנו…" "קדמת עדן"/ג'ון סטיינבק
הועידה של המפלגה הדמוקרטית מגיעה לשיא היום כאשר המועמדת מטעם המפלגה הדמוקרטית, הילרי קלינטון, תשא נאום, החשוב בחייה. הילרי קלינטון מגיעה לערב הזה אחרי תקופת קמפיין משמעותית לכל הדעות. הועידה הדמוקרטית מתקיימת בפילדלפיה.
המוטיב החוזר שליווה את הנואמים המכובדים בועידה היה מתקפה חזיתית על המועמד הרפובליקני, איש העסקים, דונלד טראמפ. הגברת הראשונה, מישל אובמה, תקפה את טראמפ על אופיו הפזיז, על העור הדק שלו ועל ציוצי הטוויטר שלו. מישל הוסיפה שהיה לה ולבעלה קשה להסביר לילדות למה מטילים ספק באזרחותו ובאמונתו הדתית של אובמה. שעל דברי בריונות מגיבים דווקא הפוך ומעלים את הרמה האישית ולא נקלעים לשיח בריוני, אמרה וקרצה לכיוון טראמפ.
הסנטור מטעם וירג'יניה והמועמד לסגן הנשיא, טיים קיין, תקף את הרגלו של טראמפ לומר תאמינו לי, וקרא לטראמפ לפרסם את נתוני המסים שלו לעם האמריקאי. כמו כן, קיין הרחיב על הילדות שלו כבן למעמד הביניים. דיבר בספרדית שהוא למד כתוצאה מהתנדבות בהונדורס.
המתקפה על טראמפ הלכה וגברה כאשר, ראש עיריית ניו יורק לשעבר, מייקל בלומברג, בנאום יוצא דופן, קרא לטראמפ נוכל. "אני ניורקרי ואני יודע לזהות נוכל כשאני רואה אותו". הדרבי הניו יורקי בינו לבין טראמפ, מרתק ביותר. "הדבר המרכזי בדונלד טראמפ הוא הצביעות שלו".
סגן הנשיא הנוכחי, ג'ו ביידן, קרא לטראמפ, ציני, חסר התחשבות, שנהנה מלומר את המילים "אתה מפוטר" כלפי עובדים.
ואז הופיע ברק אובמה. הוא לא שינה את המוטיב, אלא נתן לו נופך היסטורי. אובמה בנאום החשוב ביותר שלו בכהונתו הנוכחית, נשא נאום מרתק, כל מילה זהב. אני ממליץ בחום לצפות בנאום הזה ולדון עליו, דיון על דמוקרטיה.
אובמה כמובן דיבר על הילרי, וכמה שהיא ראויה, ועל זה שהוא מעביר לה את השרביט ומעתה יהיה אזרח פרטי. "אל תאמינו למי שמכתיר עצמו למשיח שיתקן את כל הבעיות באיזו דרך קסם. אנחנו דמוקרטיה וככזו החשיבות היא גם עליכם הבוחרים להבין את המורכבות ואת התהליכים, it wasnt yes I can, it was yes we can"
"אל תתנו למישהו שהקריירה העסקית שלו רצופת עקבות של דיוני בתי משפט, של תביעות, של אזרחים שמרגישים מנוצלים, אל תתנו למישהו למשול עליכם באמצעות יצירת פחדים, זה שלטון העם". אובמה הוסיף ודיבר על כמה שאמריקה נפלאה, וכמה אסור לאמריקאים לתת למישהו לומר להם רק הוא יכול לעשות את אמריקה נפלאה. make america great again, להלן, המשפט המזוהה ביותר עם קמפיין טראמפ. אובמה מעביר את השרביט ואין ספק שבקרוב אנחנו נהיה מוצפים בפרידה העולמית מאובמה שיחזור להיות אזרח פרטי.
הלילה הילרי תשא את הנאום החשוב בחייה. והיא הייתה האשה הראשונה המועמדת לנשיאות ארה"ב.
בתחילת הועידה, ביל קלינטון, כמובן, נשא נאום. ובניגוד לנאומי עבר שלו, הוא לא היה מתלהם, הוא נשא נאום עדין ורומנטי, על איך שהם הכירו, באביב של שנת 71. ואיך הם למדו ביחד בשיעור שהיה בנושא פוליטי, ואיך הוא הציע לה נישואין, שנים אח"כ, אחרי שהיא סירבה בפעמים הקודמות. ועל התינוקת צ'לסי, ועל איך שהם עבדו במהלך השנים, ועל המסירות של הילרי, לפתרון בעיות, לעשיית שינויים, התשוקה שלה לתיקון, שמלווה אותה תמיד. הנאום היה מרגש כי במובן מסויים הזוג שהוא הדבר הכי ממותג בפוליטיקה האמריקאית, הסמל של וושינגטון, משפחת קלינטון. ואכן זה מחזיר אותנו למירוץ שעבר על הגברת, מירוץ שני, לאחר שבפעם הראשונה, להלן ב-2008, היא נוצחה ע"י סנטור אלמוני, ברק אובמה. הילרי לא היתה הדבר הנוצץ של השנה הזו, של ההתמודדות הנוכחית. הילרי הייתה המותג הכי גדול ולמותג הזה היו בעיות בלייצר רגש בקרב הקהל.
ועידה מוצלחת הייתה לדמוקרטים כי הם כיוונו את המסר בצורה מדוייקת לעבר הנושא המרכזי של המערכה הנוכחית, דמותו של דונלד טראמפ.
אל תשכחו את מה שעברנו השנה, האדם שהיה קוריוז הפך ברצינות להיות מועמדה של המפלגה הרפובליקנית לנשיאות. הקמפיין שלו חי ובועט, הוא ניצח ששה עשר מתמודדים מבטיחים, הפיל את כולם אחד אחד, שבר את שיאי ההצבעה למועמד רפובליקני בפריימריז, אי פעם. נישא על כנפי המימון העצמי וההתעלמות מחוקי הפוליטיקלי קורקט. דונלד טראמפ ייצר תנועה אדירה שהלכה וסחפה את הציבור האמריקאי והשאירה את העולם בתחושת הלם. מי לא ניסה לעצור אותו. ראשי מקסיקו שכעסו על רעיון החומה, המהגרים הלטינים שכלפיהם הוא התבטא בחריפות, המוסלמים ששמעו כיצד טראמפ מתכנן להם לסגור להם את השער, זה הגיע למצב שנשיא ארה"ב ברק אובמה, אחת לשבוע, יצא לתקשורת ותקף את תופעת טראמפ, על חוסר ניסיונו, על היותו כוכב ריאליטי שטוח, על הרעיונות הבלתי ישימים שלו, על השפה שבה הוא משתמש, ועל הפחד שהוא מייצר בקרב אמריקאים רבים. תוסיפו לזה נשים, אשר תקפו את טראמפ על יחסו לנשים, נכים ומוגבלים נעלבו מהתבטאויות פוגענניות מצד אי"ל ההון הניו יורקי.
אפילו האפיפיור בשלב מסויים הוריד את הכפפות והתבטא כנגד הרעיונות המרכזיים שטראמפ מוכר לציבור. "מנהיגים צריכים להקים גשר ולא לבנות חומה", אמר האפיפיור לעבר המלייארדר הניו יורקי.
ואנחנו לא הזכרנו אפילו את הממסד הרפובליקני שניסה להתנער מטראמפ למעשה עד היום האחרון. המפלגה הרפובלקנית השלימה עם מועמדותו של טראמפ לנשיאות מטעמה כמו שאדם משלים עם אוכל שנתקע בגרון. לא לבלוע ולא להקיא. כולם למעשה ניצבים פעורי עיניים לעומת התופעה הזו של טראמפ מצד אחד, ואילו, קמפיין מגמגם, אפור, חיוור, של המותג הפוליטי הגדול בארה"ב מהצד השני.
הילרי לא נואמת טוב, אין לה יכולות בימתיות שיכולות לסחוף ציבור. זו המציאות. זה קורה להרבה אנשים מוכשרים, פעלתניים, מלאים בכוונות טובות, מוכשרים, פשוט אין להם את היכולת לסחוף את ההמונים במחי, שורה בנאום, טון דיבור, טרימינולוגיה מפוארת, או סתם משהו בלוק החיצוני, קורה, נפוץ.
תנסו בעצמכם, תקליקו Hillary בגוגל.
אין ספק כי בעתיד החוקרים יחקרו לעומק את התנועה האדירה שנוצרה בעקבות טראמפ. מה הוביל ציבורים שלמים ונרחבים ברחבי ארה"ב לקנות את הסחורה שמכר להם איש העסקים הניו יורקי. במהלך השנה, מאז הכריז על הקמפיין לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקנית , טראמפ ניצח במדינה אחר מדינה בהפרשים משמעותיים את כל שאר יריביו, כאשר טראמפ נישא על כנפי במאבק בפוליטיקלי קורקט. אני אעשה עסקאות טובות יותר לעם האמריקאי, אני אבנה חומה בגבול עם מקסיקו, אני אגרש את כל המהגרים הבלתי חוקיים, אני אאסור על כניסת מוסלמים לארה"ב, אני אנצח בשבילכם כל כך הרבה שאתם תבקשו ממני להפסיק. אני אעשה את אמריקה נפלאה שוב.
הילרי יוצאת מהועידה הזו עם מקפצה אדירה, היא לא יכלה הייתה לחלום על ועידה יותר מייצרת מומנטום מזו. היום היא תשא את נאום חייה, ואני יכול להניח שהמשפט i am with Her ישמע היום באופן כזה או אחר. נביט על הנאום שלה ונאזין למילים של האשה הראשונה המועמדת לנשיאות ארה"ב.
עם תום הועידה בפילדלפיה יתכנסו המועמדים במטות הקמפיין שלהם ויפנו לגיבוש אסטרטגיה לקראת השלב הסופי של המערכה. טראמפ ישב עם מרק רנפורט, הראש מטה הפוליטי, ובטח עם בתו איבונקה ובניו, ואילו הילרי תשב עם בעלה, ביל, צ'לסי, אומה תורבין, להלן, היועצת המיתולוגית ואשתו של אנטוני ויינר.
הערה נוספת על אודות הפוליטקלי קורקט והיותו המפסיד הגדול של המערכה הנוכחית. מה הביא למעשה לכך השפה הפוליטיקלי קורקט נתפסת כנטל אלקטורלי. קודם ננסה להבין מה זה פוליטיקלי קורקט בהגדרה המודרנית שלו, אני אצא מנקודת הנחה שהפוליטיקלי קורקט הוא מעין הסכם בעל פה, להתנהל במהלך התדיינות על סוגיה, תחת תנאים קודמים מקובלים. הפוליטיקלי קורקט הוא גם ההסכמה כללית בין הציבור האמריקאי לא לשנות את הכללים הפוליטים שעליהם החליטו האבות המייסדים. החוקה היא הסמל וכל ארבע שנים בחירות. נשיא מכהן שתי קדנציות ומפנה את כיסאו.
הקושי שבלהעביר הצעת החלטה, חקיקה, ללא ההכרח להתדיין ולהתפשר עם היריבים. העובדה שבנאום אתה מצהיר על הכוונות, ובפקרטיקה אתה משאיר חקיקה יבשה שכל הידורה הוא הכותרת, חקיקה שאיבדה את אופיה בהתדיינות הפוליטית שהייוותה הכרח לתוקפה. בווישנגטון כולם עורכי דין, פוליטיקה מסואבת ובית הקלפים, ואולי יותר מכל, ההבנה שיש אוייב שבוחר להרוג אנשים חפים מפשע כאשר הם במרכזי בילוי רק בשל היותם מתרבות שונה, דת שונה, ערכים אחרים. כן העקב אכילס המרכזי של הפוליטיקלי קורקט היא העובדה שאתה לא יכול להלחם באוייב שנטש כל כללים מוסכמים מראש ובוחר לערוף ראשים ולצלם את הזוועה, ומולו את הניצב מחוייב ומסונדל לחוקיך הקדומים. המלכודת של הנאורות, עקב האכילס של הפוליטיקלי קוקט, אך מצד שני, היא שאחראית על כך שאני, ואתם הקוראים והעולם הרחב צופה כעת במערכה המרתקת שעוברת על האימפריה היחידה בעולם.
הויכוח הזה שקורה לא כי הם חייבים, לא כי יש משבר, או מקרה חירום שמאלץ חילופי שלטון, אלא יש תהליך בריא מקובל מראש שתכליתו לייצר ויכוח על ארבע שנים בבחירות לבית הלבן. ככה הם מתקדמים, האומה המפוארת הזו, נמצאת בבחינת גבולות תמידית, ורק כך היא היא האימפריה העולמית. היא היא, להלן, אמריקה, שהנשיא השחור הראשון מסיים קדנציה שנייה ברציפות ומפנה דרכו למועמדת מטעם המפלגה שלו, בפעם הראשונה, אישה. באמריקה המפוארת כל ארבע שנים נדרשים האזרחים להכריע והויכוחים פורצים, והדברים שמונחים על הפרק, להלן, מינוי שופטים בעליון, איך לחסל את דעא"ש, מעמד הביניים, ביטוחי בריאות, טכנולוגיות מתקדמות, הסכמי סחר ובריתות צבאיות. כל ארבע שנים, וככה הם מתקדמים.